שבור לו ת'פרצוף, קח את הכסף. זה העיקרון הבסיסי שעומד מאחורי סימולציות הפשע, שמאפשרות לנו לעשות את כל הדברים שהציווי המוסרי והחוק אוסרים עלינו לעשות בחיים: לדפוק מכות רצח לאנשים ולשדוד אותם, לגנוב מכוניות ולדהור בהן במהירות מטורפת ולהתנגש בדברים, לירות בשוטרים ולנהל קרבות כנופיות בלב העיר.
המותג הכי ידוע בתחום במשך שנים, GTA של רוקסטאר, הוא ראשי תיבות של העבירה Grand Theft Auto – "גניבת רכב ושימוש ללא רשות", הפעילות הכי בסיסית במשחק. לאחרונה הגיע GTA 3, שלפני עשור היה פאר פסגת היצירה של עולם הגיימינג, אל האייפון. סימולציית פשע דומה, חיקוי מבית ענקית משחקי הסלולר Gameloft, שנקרא Urban Crime ובנוי על מנוע סדרת משחקי Gangstar שלה, זמין גם הוא החל מינואר השנה. האם החיקוי מתעלה על המקור?
המשחקיות בשני המשחקים, בבסיסה, זהה. שניהם מספקים סביבת משחק פתוחה שבה אפשר לעבור כל פעולה עבריינית שעולה במוחכם. אתם יכולים להרביץ, לגנוב או לחטוף מכוניות, לירות באנשים, לבצע משימות בשביל הבוסים ולפלס את דרככם מעלה בהיררכיית הפשע ולצבור כסף בדרכים שונות.
מודלים של פשיעה אם כבר הזכרנו כסף, יש בין שני המשחקים הבדלים קטנים במשחקיות, שנובעים מהמוניטיזציה השונה של שני המשחקים, כאשר "מוניטיזציה" היא מילה גדולה ל"איך אנחנו עושים כסף". רוקסטאר נוקטת בגישה ישירה – GTA3 לאייפון נמכר ב-4.99 דולר. כסף תמורת משחק, כרגיל.
גיימלופט לעומת זאת, מציעה את Urban Crime בחינם, כאשר הם מקווים שתרכשו כסף וירטואלי בתוך המשחק תמורת כספכם האמיתי, והכסף הווירטואלי ב-Urban Crime הוא יהלומים. והנה העניין: רוצים כלי נשק מגניבים יותר? יהלומים. רוצים לנהוג במכוניות מגניבות יותר לפני שהגעתם לדרגה המתאימה? תנו יהלומים. אין לכם מספיק יהלומים? נשמח למכור לכם כאלה תמורת כמה דולרים. בכנות, זה די מבאס.
גם כרישים טובעים אלא שההבדלים בין שני המשחקים הולכים הרבה יותר רחוק מרק המודל המסחרי שלהם - עם יתרון ל-GTA 3 בכל מדד שתחשבו עליו. רוצים פירוט? בבקשה. דבר ראשון, הגרפיקה. GTA 3, למרות שבמקור הוא נוצר ל-PS2 של 2001, מפגין איכות גרפיקה הרבה יותר טובה מזו של "פשע עירוני". איכות המרקמים (טקסטורות), אפקטים ומה לא. נראה יותר טוב. אפילו התפריטים.
בנוסף, זוויות המצלמה. שני המשחקים סובלים מבעיות בתחום הזה, ולא פעם המצלמה נתקעת בתוך קירות, אבל ב-Urban Crime הבעיה הרבה יותר חמורה ומגיעה לפעמים לקטעים שבהם אי אפשר להניע את הדמות, או לחליפין מסתכנים בלגרום למותה – כי אין לכם אפשרות לראות לאן היא הולכת (בשני המשחקים פושעים לא יודעים לשחות, ונפילה מקצה המזח מביאה לסופה את הקריירה המפוארת שלהם).
גם במחלקת הסאונד, המותג המקורי עולה על החיקוי בצורה מורגשת. על אף שהגירסה הסלולרית לא מכילה את פס הקול יוצא הדופן באיכותו ועושרו של המשחק המקורי, עדיין היא מציעה מגוון נאה מאוד של תחנות רדיו, כולל תוכניות דיבורים עם טקסטים מצחיקים להאזנה בזמן שאתם מכסחים עמודי תאורה ודורסים הולכי רגל מסכנים. Urban Crime לא כל כך מצטיין בתחום הזה. יותר מכך, Urban Crime מסתפק בבועות טקסט כדי להציג את הדיאלוגים, בעוד הדמויות ב-GTA נהנות מדיבוב מושקע.
הממשק, בשני המשחקים, עובד לא רע. לשליטה בדמויות יש "ג'ויסטיק וירטואלי", כולל כפתור תקיפה (או ירי בנשק) וכפתור להיכנס לאוטו. ממשק הנהיגה לעומת זאת, שונה מהותית בשני המשחקים. על אף שב-Urban Crime עומדת לכם אפשרות בחירה בין הגה, סטיק או הטייה של האייפון כדי להטות את הרכב, הנהיגה בו הרבה יותר קשה. ב-GTA אתם מרגישים יותר בשליטה וגם נהנים מכפתור בלם היד - מאוד שימושי לסיבובים חדים.
הוותק מדבר בתחום העלילה בכלל מצחיק להתיימר להשוות בין שני המשחקים. בשעה ש-Urban Crime מספק צידוק פשוט של "אחי, הפושעים בעיר הזו הם כוסיות, בוא נשתלט עליה", ב-GTA מספקים עלילה מורכבת עם מגוון של דמויות סאטיריות מוצלחות, שמסייעות להישאב אל תוך המשחק.
למרות ש-Urban Crime לא יצא טוב מההשוואה הזאת בשום צורה - עדיין עומדים לו שני יתרונות מול GTA 3. אחד - התוכן שלו חדש, בעוד ב-GTA 3 מאוד יכול להיות שכבר שיחקתם פעם או שבע בעשור האחרון. ושני - ניתן לשחק לפחות בחלקו בחינם. אבל בהערכת איכות טהורה, אין בכלל תחרות - רוקסטאר הביאו את GTA 3 כמעט בכל הדרו אל האייפון, ולמרות שההדר הזה כבר חגג יומולדת עשר, עדיין לא קל להשתוות לו.
